החופשה המקסיקנית שלי : #3 הולובוש איילנד
- אוריה ג'ורג'י
- 26 בפבר׳ 2016
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: 9 באפר׳ 2020
אם כל מה שאתם מחפשים זה שקט, שקט אמיתי, כזה שמופר אך ורק ע"י חבורה משוטטת של מריאצ'ים מקומיים או להקת ציפורים המנקרת בהתרגשות דג שנשטף אל החוף, סעו לאי הולובוש.
אם אתם רוצים להסתכל קצת פנימה, בלי לברוח אל הפיתוי ללכת למועדון מקומי (כי אין כזה), או להתפתות לאיזו חולצה חדשה ויפה (כי אין כזו ), סעו לאי הולובוש. עיירת הדייגים שעל האי השוכן צפונית מערבית לקנקון, נלחמת בשינייה להשאר אותנטית ולא מתויירת על אף הביקוש ההולך וגדל. זוהי הבחירה המושלמת למי שמעוניין לבלות כמה ימים של לבד על חוף ים תכול עם ספר, לצפות במגוון הציפורים שמתגוררות באי, או להתבודד עם בן/בת הזוג.
להולובש הגעתי בעקבות המלצה של חברה ( תודה נטע!) לשני לילות. שם מצאתי את מה שהיה לי חסר בפלאיה דל כרמן, והחסרתי את מה שמצאתי בפלאיה. כשבועיים וחצי לפני הגעתי, מרבית מקומות הלינה כבר היו תפוסים ובהוסטלים כבר לא נותרו מיטות, מה שהעלה את ציפיותיי אפילו יותר.
עלות הלינה באי יקרה הרבה יותר ממקומות אחרים במקסיקו. שילמתי 120$ לשני לילות באכסנייה ביתית, שלטעמי לא הצדיקה את המחיר, מים חמים במקלחת או זרימת מים בשירותים, יכלו לשפר מעט את החוויה. מדובר בעיירה הקנאית לאופייה הפשוט, נלחמת בכניסה של מלונות, קניונים ואפילו כבישים סלולים. ההתניידות נעשית בעזרת רכבי גולף ואופנועים ( מה שמסביר כנראה את הלגיטמציה לכך שילדים בני עשר מדשדשים בבוץ, רכובים על אופנוע).
באי ישנה הכיכר המרכזית, בה תמצאו את מירב המסעדות וההוסטלים, דוכני המזון ופינת משחקי הוידאו (להיט בקרב הילדים המקומיים). שם מתקיימים האירועים המרכזיים, לדוגמא הקרנבל של חודש פברואר. בנות העיירה עוזבות את עיסוקיהן היומיומיים בתקופה זו, מתאפרות ומתהדרות בתלבושות תואמות ובמשך מספר ימים מרקדות ושרות ברחבי האי, מלחשות בקול את מה שכולם יודעים מלבד התיירים. עם מעט תרגום ממקומי חביב, תוכלו להצטרף לפרצי הצחוק ולהבין מדוע חלק מהנוכחים מסמיקים לשמע השירים.
בקרבת הכיכר תוכלו למצוא לשכות תיירות קטנות שאמנם יהיו סגורות במרבית היום, אך יפנו אתכם למספר טלפון של מי שכן יוכל לעזור לכם בסגירת אטרקציות. תוכלו להצטרף לסירת דייגים קטנה שתערוך לכם סיור בין שלושת האיים הקשורים להולובוש, או להפליג כשעה אל תוך האוקיינוס בכדי לצלול בין שוניות. בין יוני לספטמבר ניתן לשחות עם כרישי ליוותן המבקרים בקרבת חופי האי או לתור אחר להקות הפלמינגו המפורסמות בצבעם הורוד ובצווארן הארוך. המים הקרובים לחוף רדודים מאוד לאורך כמה עשרות מטרים, לכן השנורקל שסחבתי עימי נאלץ להעביר את החלק הזה של החופשה בתוך המזוודה. מקום מעולה להתחיל בו את היום הינו EL CAFECITO שנמצא על Ave Pedro Joaquin Coldwell & calle Tiburon Ballena. תוכלו להתחיל את הבוקר עם ארוחת בוקר איטלקית -מקסיקנית עם שייקים טריים ואווירה רגועה ונעימה.
משם תוכלו להמשיך בהליכה על החוף לכיוון Punta Coco שהוא חוף יפיפייה בו גם אפשר ללמוד גלישת רוח ביום טוב.
מסעדה מעולה נוספת הינה מסעדה איטלקית מעולה שנמצאת בכיכר הינה DiVini (ושוב, התודות לנטע)
- המחירים בה גבוהים ביחס לאי, אך מדובר באחת המסעדות האיטלקיות הטובות שאכלתי בהן, ואני עוד מתרפקת על מילאנו. במהלך שהותי באי בתחילת פברואר, עננים כיסו את השמיים ורוחות הסעירו את הים, כך ששיכשוך במים התכולים לא התאפשר, צלילות וגלישת רוח לא התאפשרו וכל מה שנותר לי הוא להסתובב ולאסוף צדפים על החול, להנות מהפסטיבל המקומי ולהתמקצע בצפרות. חשוב לבדוק את מזג האוויר לפני הגיעכם לאי, על אף הפסטורליות והפונטציאל לרומנטיקה, מזג אויר סוער ומיעוט אטקרציות בילוי שאינן תלויות במזג האוויר (רצינו שקט לא?) עלולים להביא אתכם להסתגרות בחדר עם הספר שסחבתם, אז אם אתם מגיעים בכל זאת, תדאגו לספר טוב, או לחברה טובה.
אם בכל זאת חסרה לכם קצת חברתם של אנשים, תנו לרגליכם לקחת אתכם לכיוון הוסטל Tribu שבקרבת הים. מידי ערב תמצאו שם מטיילים רבים שיושבים על הבר, תוכלו להתעדכן איתם מה קורה ואיפה נחמד להיות בתקופה הזו. אז איך מגיעים לשם?
בתחבורה ציבורית ניתן להגיע לאי בשתי דרכים עיקריות: א. ע"י נסיעה באוטובוס היוצא מקנקון לעיירה צ'יקולה (Chiquila) כשמשך הנסיעה הינו כארבע שעות בשל העצירות בדרך. ב. יציאה בשעה 09:15 בבוקר מפלאיה דל כרמן, נסיעה ישירה שנמשכת כשעתיים וחצי. למרות שקנקון קרובה להולובוש הרבה יותר מאשר פלאיה דך כרמן, שירות חדש של חברת האוטובוסים ADO הנוסע על כביש שנפתח לפני כמספר חודשים, מאפשר הגעה מהירה ונוחה יותר לאי, מפלאיה דל כרמן, לכן אני ממליצה לתכנן את ההגעה להולובוש משם או לחלופין לעזוב את הולובוש לאזור פלאיה ולאו דווקא לקנקון. האוטובוסים המגיעים לצ'יקולה עוצרים על המזח, שם ניתן לקנות כרטיס למעבורת במחיר של 120 פסו לכיוון. מעבורת יוצאת כל שעה עגולה , אך שעות התחלת וסיום השירות משתנות בהתאם לעונה , ניתן לבדוק באתר של האי .
הבנתי, שקט,ים. איך יוצאים מפה? בכל יום ישנם מספר אוטובוסים היוצאים מהעיירה לקנקנון, האחרון יוצא בסביבות השעה 15:00, ועל אף שאף אחד לא טרח לציין זאת בשום אתר או עלון מידע - מידי יום יוצא אוטובוס בשעה 16:15 מן המזח לפלאיה דל כרמן. בנוסף ישנם קולקטיבוס (מוניות שירות מקומיות) שיקחו אתכם לקנקנון / פלאיה/ טולום במחיר מעט גבוה יותר, אך מהר יותר. אסתייג ואומר - רבות הפעמים בהן הסתמכתי על מידע שפורסם באתר רשמי של חברת האוטובוסים ADO או של האי, כשבפועל המצב היה שונה לגמרי. בכל הנוגע לביקורכם במקסיקו, וודאו תמיד את המידע עם מקור נוסף! מקומי, אדם מענף התיירות, בעל הנכס בו אתם שוהים. יש פערים מאוד גדולים בין מה שמפורסם באתרי האינטרנט לבין המציאות בפועל בכל הנוגע לעלויות, זמני פעילויות, תחבורה וכיוצא בזאת.
מקווה שפוסט זה יעזור לכם להחליט האם הולובוש היא היעד האולטימטיבי עבורכם ביקרתם באי? ספרו לי מה דעתכם! נסיעה נעימה,
אורי.
Comments