החופשה המקסיקנית שלי: פרולוג

קיץ 2013: תחילתו של החלום המקסיקני. (או: שעת סיפור)

מזועזעת משוק התעסוקה ה(לא)פתוח בפני חיילת משוחררת בעלת מוטיבציה להפוך את העולם למקום טוב יותר, הבנתי שהדרך שלי לגדולות אינה עוברת בדלפק הגשת המנות במסעדה אשדודית מקומית. החלטתי להיעתר להפצרותיו החוזרות ונישנות של אבי, ולהתמיין למשרת דיילת אוויר, גם אם רק בכדי להרגיע אותו ולהוכיח לו שזה לא בשבילי.

בחולצה מכופתרת ובמכנס האלגנטי ביותר שהצלחתי לחלץ מבין כל מכנסי הג'ינס הקרועים שלי, ניגשתי לראיון העבודה הראשון שלי בעולמם של הגדולים רק בכדי לשמוע "לא". באותו הבוקר הסגרירי גיליתי שאני נמוכה בשני סנמטימרים ממה שזכרתי ( ותודה למי שציין בפני בחלוף הימים שזו לא אני, זה חוט המדידה שנועד "לגמד" את המועמדות), האנגלית שלי בסדר על אף החלודה ואיכשהו אפילו את שלב המתמטיקה צלחתי אחרי ארבע שנים של יובש אינטלקטואלי אם סודוקו לא נחשב לפתרון בעיה מספרית. מראש תרגמתי לאנגלית תשובה לכל שאלה אפשרית שעלולה לבוא. את קורות החיים, את השירות הצבאי, את רשימת החסרונות שלי ואת רשימת היתרונות ( מיותר לציין שהראשונה ארוכה יותר מן השנייה). סיפרתי לעצמי שאני מסיימת פה והולכת לחפש עבודה אחרת שבאמת תתאים לי, אני רק אסיים עם כל השלבים פה ואצא להתקשר ולספר לאבא שהלכתי לראיון כמו שהוא ביקש.

מתחתי את מה שעתיד להיות "חיוך הדיילת" שלי ונכנסתי לחדר ובו ארבעה פרצופים עוטי חיוכים רשמיים שכבר ראו כמה צעירות בחולצה מכופתרת הבוקר. הם חילקו את הקשב שלהם בין ערימות דפים שאליהם הוצמדו תמונות פספורט, לבין כסא אחד שהמתין לי בבדידותו באמצע החדר. בדרכי אל הכסא חזרתי בליבי על כל מיני מילות תואר מרשימות באנגלית שיגרמו לניסיון התעסוקתי שלי כמלצרית וכמש"קית חינוך נלהבת, להשמע מעט טוב יותר.

"אם יכולת להיות במקום אחר בעולם כרגע, ולא מול ארבעת הקשישים שמולך, איפה היית רוצה להיות?" שתיקה. אף אחד לא אמר שזה יהיה בבוחן. "כל מקום?" - כל מקום. תאלתרי. "אני מניחה שהייתי רוצה להיות במקסיקו, להתגלגל בבגד ים מצפון לדרום לראות את התכלת של השמיים מתערבב בתכלת של הים. לעצור רק כדי להחזיק מרגריטה ביד אחת ולסמן ביד השנייה שאני צריכה אחת חדשה" אני לא יודעת מדוע מקסיקו הייתה הראשונה שעלתה לי בראש, או מדוע לציין את התשוקה שלי למרגריטה ללא תחתית בראיון עבודה נראתה לי כמו הדבר הנכון לעשות, אך מסתבר שזה עבד.

חורף 2016: החלום שהתגשם ונותר חלום

את מדי הדיילת כבר תליתי, ומאז השכלתי ללמוד כי דרך צינור מתכת ששט באוויר בין שדות תעופה שונים, בטוח לא עוברת הדרך להפוך את היקום למקום טוב יותר. הספקתי להגשים בדרך כמה חלומות קטנים ואוניברסליים פחות, אך החלום המקסיקני שנולד באותו החדר, בעינו נשאר. כילדה שהלכה יחפה בחול וסיננה סרטנים קטנים מן המים הרדודים עד שהשמש שקעה, ניו יורק של חודש ינואר היא לא בדיוק המרשם לאושר עבורי.

בהחלטה של רגע קניתי כרטיס, ארזתי מזוודה ונסעתי בלי שמץ של מושג מה אני מחפשת, ידעתי רק ממה אני בורחת. שיעורי הבית שלי לקראת הנסיעה הסתכמו בלשריין שני לילות בהוסטל בפלאיה דל כרמן, עליו יסופר עוד רבות.

את הטיול הקצרצר שלי במקסיקו, שהתרכז ברובו באזור פלאיה דל כרמן, אחלק לשני פוסטים, כדי להקל קצת במלל וכדי לסייע בניווט בתוכן. בעשרה ימים שמצד אחד נראו כנצח ומצד שני חלפו מהר כמו עפעוף ריסים, קיבלתי תזכורת לכמה נפלא הוא הטבע, כמה יפים הם אנשים זרים, ועד כמה ויטמין D הוא הכרחי כדי להחזיר לי את הצבע לפנים. צאו לטייל. בלי תכנון. בלי שותף. בלי לחשוב יותר מידי. לכו אחרי חלומות קטנים. ולהלן סדרת פוסטים בנושא : החופשה המקסיקנית שלי.

חלק א': למה מקסיקו?

חלק ב': פלאיה דל כרמן חלק ג': הולובוש איילנד

אם עוד לא ביקרתם במקסיקו, אני מקווה שהפוסטים הבאים יקח אתכם לשם , או לפחות יעזור לכם להחליט היכן תהיה החופשה הבאה. נשיקות, אורי.

#מקסיקו #פלאיהדלכרמן #הולובוקס #הולובוש #קוזומל #mexico #holobox #island #vacation #perfect #TRAVEL #JOURNEY #travel #TRAVEL