א-ללה- איטל-יה .
- אוריה ג'ורג'י
- 22 בדצמ׳ 2015
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 9 באפר׳ 2020
עשרים וארבע שעות במילאנו.
זהו בדיוק פרק הזמן הנדרש ליעד אירופאי חדש- מעט היסטוריה, הרבה אוכל ושופינג חלונות ראווה. 24 שעות. זוז!
התחלנו את הבוקר בכיכר הדואמו- במרכז הכיכר עומדת הקתדרלה הגותית היפיפייה שהחלה להבנות אי שם במחצית המאה ה14, השלישית בגודלה בעולם. ניתן לבקר בה במחיר של כמה יורואים בודדים, לעלות לגג ולהשקיף על הצופים הקטנים מלמטה. אנחנו פסחנו על שלב זה בשל ריבוי דעות ומיעוט זמן והמשכנו ישירות אל גלריה ויטוריו עמנואל. המבנה המדהים הזה, אשר נפתח בשנת 1877 הוא ביתן של חנויות אשר מבחינתי הן אלא לראותן בלבד. גם הסיבוב בלבד שווה את הזמן וההצצה במשקפות המפוזרות בשטח המבנה מאפשרות להתבונן ביתר דיוק בפרטים על המבנה המרשים הזה.
כל האזור של כיכר דואומו וגלריה ויטוריו עמנואל רווי חלונות ראווה מפוארים בתירוץ של חנות בגדים. מברשקה, פול אנד בר וקיקו (מותג האיפור האיטלקי האהוב) ועד פראדה, דולצ'ה גבנה ואיטלקים מחוננים אחרים. ניתן ורצוי לסמן וי גם על שלב השופינג.
משכיתתנו רגלינו והעמסנו שקיותנו, הגיע הזמן להשביע רעבוננו. למי שאכן יש לו כיממה בעיר, מה שמאוד נפוץ לגבי כל המגיעים למילאנו שלא בתקופת התצוגות ושבוע האופנה- ההמלצה היא בעיקר להתרכז באזור הCANAL . באמצעות מערכת הסבוואי המקומית או ע"י מונית- יש להגיע לתחנת GINOVA / NAVIGLI . באזור שפע של בניינים צבעונים הצופים אל התעלות העתיקות, מסעדות מקומיות נטולות גינוני תיירות (כמעט) לגמרי. פה הקסם של מילאנו, מיעוט התיירים במרבית עונות השנה, שומר על נאמנותה לאופיה האמיתי. בתי הקפה שופעים מקומיים שמדברים איטלקית בקול רם וצוחקים בקול רם אף יותר. נקישות כוסות היין נשמעות תדיר, ריח האוכל מציף את הנחיריים ואושר נוגה ופשוט מציף את חלל הבטן.
תודה לך איטליה, רעבה לא חזרתי. המבחר הקולינארי בהחלט הכחיל את דעתי ( הלוואי והתרגום היה קרוב יותר למקור). כבחורה דקיקה שהתפריט התזונתי שלה מבוסס על בצקים ויתר פחמימות, הרגשתי שנשלחתי למשימת התאבדות. אין פוסט שלם עעל איטליה בלי פיצה, אז בואו נדבר על זה - אין ספק שמילאנו הוכיחה את עצמה בשלוש משלוש. בכל פעם הפיצה הייתה מעולה- אם נקנתה בדוכן, נאפתה זה הרגע במסעדה או הגיעה לידיי ממש במקרה, קרה בתוך מגש קרטון גדול שעלה חמש יורו. עם זאת, חשוב לדעת שבניגוד לדעה הסטראוטיפית הרווחת- לא כל מסעדה תאפה עבורכם פיצה, לפחות לא בכל שעה. מומלץ להתעדכן בכניסה מה מוגש בתפריט בשעה זו. מסעדות רבות מקפידות על תפריט צהרים ותפריט לילה. הרבה מסעדות מאמינות מאוד בכלל לא לעבוד בצהרים (והרי לכם שביתה איטלקית) עצתי העיקרית- פשוט תזמינו. תחלקו. תנו לאיטלקים לעשות מה שהם הכי טובים בו. נעליים ואוכל. אכלתי בממוצע כל ארבע דקות ולא נפלתי בשום מסעדה או בית קפה, גם לא פיזית, שזה הרבה יותר מפתיע בהתחשב בעובדה שהחזקתי גלידה או משולש פיצה בכל שלב של היום.
והרי החלק האהוב עליי בכל פוסט- הקינוח. הטעות הכי גדולה שיכלתי לעשות, היא לאכול גלידה באיטליה. כשאת אוכלת גלידה בטעם תות, שיש לה טעם *באמת* של תות, תכיני את עצמך לסיכסוך רציני בין הארנק שלך לגלידריות בארץ. בVIALE GORIZIA אכלתי את הקרפ הטוב ביותר שאכלתי מימיי יחד עם גלידת פיסטוק שמקורות יודעי דבר טוענים שסירבתי לשחרר לחופשי גם כשהפכה לשלולית ירקרקה. שמה של הגלידרייה- RINOMATA GELATERIA .
עם רדת החשיכה, לגמרי במקרה נקרינו אל שוק לילה מקומי. יינות נמזגו הישר מהחבית אל כוס היין, די ג'י מקומי ניגן ברחבה ונתן ליין להלך קסמו על רגלי כל העוברים ושבים. השוק נמצא באזור התעלה וכתובתו - 74 Alzaia Naviglio Grande, Milan, Lombardy .
למתכננים- מומלץ להתעדכן אם יש תערוכות מיוחדות או מופעי מוזיקה גדולים בתקופת שהותיכם בעיר. לאמנותיים -ניתן לרכוש מבעוד מועד כרטיסים לכנסיית סנטה מריה דלה גרציה על מנת לראות את ציורו המפורסם של לאונרדו דה וינצ'י- "הסעודה האחרונה". מדובר בהשקעה של כשמונה יורו'ס.
למסכמים- יומיים ולילה בינהם, הם די והותר. אפשר לבקר בעוד מספר גלריות מקומיות ולצאת לדרכנו, אם מדובר בפגשת עסקים ואם בחופשה רומנטית באגם קומו הקרוב.
בברכת פרובצ'ו ואריבדרצ'י -
אורי.
Comentarios