הכל בדולר, הגרסא הקולינרית

נתחיל בחידת הגיון.

בחורה אנונימית לחלוטין במשקל 44 ק"ג הנמצאת בסכנת הכחדה, מגיעה לניו-יורק כשברשותה עשרים וחמישה דולרים וכרטיס סבאווי אחד.

האם היא ....(השלם)

א. תאלץ לפסוח על ה-SALE במנגו? (ספויילר: #כן.)

ב. תאלץ לשיר ברכבת התחתית על מנת להשיג את ארוחתה הבאה, למרות שהיא לוקה בחסר בכל הנוגע ליכולות זימרה?

ג. חכמה מספיק כדי להתקיים במשך 56 שעות בעיר שלעולם אינה עוצרת מלפתות את כרטיסי האשראי שלך?

ד. כל התשובות נכונות. למעט ב', פשוט כי הניו יורקרים לא צריכים לשלם על הטעויות שלה (לא באוזניים שלהם לפחות). אז ד'.

ד' היא התשובה הנכונה ואני כהרגלי בקודש, מוצאת את עצמי בוחנת את הרצונות שלי אל מול היכולות שלי.

בהגיעי לעיר בה הכל קורה ובה הכל עולה, גיליתי שהשארתי את שני כרטיסי האשראי שלי לישון שנת ישרים על המיטה שלי, בבית שלי, רחוק מכאן. שכחתי. ככה זה כשאת אורזת בחצי שעה ויש לך יכולת מיקוד של כלב שיצו מיוחם שנשכח במפעל נקניקיות. כל מה שהגיע איתי הוא שטרות מפוזרים בסך 25 דולר ואין סוף מטבעות, ששווים ככל הנראה...ארבעה דולרים נוספים. בלב דואב וגוף רעב, נאלצתי לבחור. להתראות מנגו לעת עתה, שלום תפוח, או כל דבר אחר מזין שישאיר אותי חיה ביומים הקרובים.

אז מסתבר שבעיר בה נפתחות מסעדות גורמה כהרף עין, אפשר למצוא אוכל לא רע בכלל גם עם כמה דולרים בודדים בארנק. כל מה שצריך זה להכניס מספיק אנרגיה לגוף כדי להצליח להסתובב חינם אין כסף בעיר הנפלאה הזאת, ופשוט להביט בה.

תוסיפו לזה גם הומור עצמי ופיצות למיקרוגל בחמישה דולרים והרי לכם: פוסט לשבת. ולהלן פוסט שני בנושא "איך תהני מהעיר, בלי לשבור את החזיר" והפעם : לנגוס בתפוח.

#1 אתחיל מהזול, ממש זול. רשת Papia Dog תמכור לכם נקניקיה בלחמנייה ב2$ , צ'יפס ב- 0.99$ ושתייה במחירים זעומים גם כן. בעבור שני הדולרים האלה אפילו הרשו לי להוסיף הר של כרוב חמוץ ומלא חרדל. לזכותם ירשם: היה טעים ועבר בשלום. לחובתי נרשם : שום קרבה אנושית מטווח אפס. סליחה.

הסניף נמצא על השישית, במפגש עם רחוב 4 west, למדייקים -

333 Ave of the Americas

סניפים נוספים פזורים ברחבי מנהטן.

when you're hungry, or broke, or just in a hurry!

#2 ממצא מדהים נוסף הוא המזללה האינדונזית - מקסיקנית (!) LA ESQUINA TAQERIA -THE CORNER הנמצאת על פינת הרחובות Kenmare ו - Cleveland street .קיבוץ גלויות למי ששאל, זה כאן.

הבוריטו משוגע ועולה רק 3.5$ ליחידה. בעבור 8$ תצאו עם ארוחה מקסידונזית כהלכתה, שבעים ומרוצים. מחירי המנות נעים בטווח 3-10$ למנה של אוכל טעים וטרי. אפשר לבחור בין ישיבה בדלפק פנימי לצד סועדים מרתקים בהחלט שמתחלפים מידי כמה דקות, לבין ישיבה בשולחנות חוץ על פינת הרחוב המשקיפה על העוברים ושבים מן הסוהו השוקק. זה לא רק אוכל פה, זו חוויה אנתרופולוגית.

#3לאלו מכם החפצים בהפסקת קפה קלה אחרי כיתות רגליים ברחבי הסוהו - Cafe Bari הוא אחת המציאות היותר חביבות עליי בעיר הזו. הוא ממוקם בסוהו בדיוק בפינת canal / Broadway ממש מעל תחנת הסבאווי. בשנה האחרונה יצא לי להגיע כמה פעמים לבית הקפה המקסים הזה. יש שם קפה מעולה, מיצים אורגניים ואוכל ייחודי וטרי במחירים סבירים מאוד ביחס למוצרים האיכותיים שהם מגישים.

לצמחונים שביננו, יש שם את ההמבורגר הצמחוני הכי טוב שאכלתי בחיי! מה שעוד טוב במקום הזה,אולי הכי טוב- אלו החלונות הגדולים בו, אשר צופים אל העיר ועל העוברים ושבים ויורדים אל הרכבת התחתית. אני אוהבת לנחש את החלומות בתוך הלבבות של האנשים שחוצים את הכביש, להפריח בועות מחשבה מעל הראשים שלהם ולמלא אותם במילים ורגשות פרי דמיוני.

כבר אמרתי לכם, צריך רק להתבונן בעיר הזאת.

קפה בארי

#4אם כבר בקפה עסקינן, חייב גם מאפה.

תגידו מזל טוב ל The Donuts Pub שחוגג 50 שנה להקמתו! הדיינר מאופיין באווירת סיקסטיס מובהקת ושובה, עם כסאות בר גבוהים ועגולים, פוסטרים מודפסים בגופן משנות השישים ומוכרת שלא הוחלפה מיום הפתיחה של המקום. מאחורי הדלפק נמצא קיר ובו עשרות סוגי דונאטס טריים טריים וממותקים כמו שאמריקאים אוהבים. הם פריכים וצבעוניים וטעימים, הו כמה שהם טעימים. כוס קפה ודואנט שלא הצלחתי לסיים, עלו לי 3.45$, אז שווה להזדחל ל west village בשביל לטעום. כתובת - 203 W 14th St

#5אחרון וחביב ועושה לי טוב בלב הוא דווקא מקום מוכר מאוד בניו יורק. רשת Hale & Harvy היא רשת מרקיות חורפית, אבל לא רק.

בתור אחת שבעבר התנגדה בתוקף לאכילת מרק כארוחה עקרית (זה לא אוכל, זה שתייה) Hale & Harvy מצליחים למלא אצלי משבצת של ארוחה באופן מופתי. אם אפשר, גם פעמיים ביום.

המבחר שלהם הוא עצום ומידי יום מתחלפים שם הספיישלים. המפגש בין העגבניות, הבזיליקום והצ'דר בסיר אחד גרם לי לצאת מהעור של עצמי ולהכנס לעור של אייל שני לכמה דקות.

כמה חם היה לי בבטן, ככה גם בלב. במחיר שנע בין 3-7$ לקערה וחתיכת לחם (כי אנחנו חייבים לנגב) אני מתחילה לחשוש שאולי כתיבת הבלוג היא קצת ביזבוז זמן וברגעים אלו אני צריכה לשקוד על סחר חוקי בגלונים של מרק לארץ הקודש, לטובת ההמון. יש סניף כמעט על כל שדרה ובצדק. כנסו, תודו לי אחר כך.

בסופו של יום, מסתבר שאפשר לצלוח גם את העיר הזו בעזרת חשיבה מפוקחת, העזה קולינרית וחברה שזורקת לך עוד כמה ג'ובות שלא תתקעי ברחוב ותלכי חמישים בלוקים בחום.

strawberry field, Central park

גם כשאני חושבת שהיא כבר לא יכולה להפתיע אותי, ניו יורק עושה לי מה שהיא עושה הכי טוב - מוציאה אותי מהמקום הנוח שלי, שולחת אותי לחפש עוד, לחשוב יותר גדול לגלות שפשוט אין לה סוף. עד הפעם הבאה, מנשנשת עבאדי לצד כוס תה קמומיל,

אורי.

#newyork #howto #food #able #טיול #ניויורק #איךלשרוד #TRAVEL #TRAVEL #העירהגדולה